פסק-דין בתיק ב"ל 52599-07-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 23.5.13.

2.         המערער נפגע בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה, וזאת ביום 1.3.11. במסגרת אותה פגיעה נגרם לו שבר באגודל יד ימין.

            הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 8% לפי פריט ליקוי 43(1)(ד) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן -  תקנות נכות מעבודה) שעניינו "'קטיעת חצי הגליל הסופי" באגודל.

3.         הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 33418-01-13  מיום 27.5.13 (להלן - פסק הדין), שנתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, שתתייחס לטענת המערער כי הוא סובל מחוסר תחושה בקצה אגודל ימין, ותקבע אם יש באמור כדי לשנות מקביעתה בדבר שיעור הנכות.

4.         בעקבות פסק-הדין התכנסה הוועדה וקבעה כך (סעיף 23 לפרוטוקול):

                        " הוועדה עיינה בפס"ד מיום 27.5.13 ולהלן התייחסותה: בבדיקתה הוועדה הקודמת 21.12.12 נמצאה הגבלה עד °40 בכיפוף ipj , לאור עובדה זו ולאור הקטיעה של קצה האגודל, בחרה הועדה לקבל את הערר ולהתאים את החלטתה לקטיעה שלמה של חלקו הרחיקני של אגודל ימין. מכיוון שהפציעה היתה בגוף האגודל ונקבעה קטיעה (בהתאמה) של החלק הרחיקני, החטה זו מכילה בתוכה את חוסר התחושה וכן את ההגבלה בתפקוד האגודל. לאור הנ"ל חוזרת הוועדה על החלטתה ומותירה את הנכות ".

5.         המערער טוען כי נפל פגם בהחלטת הוועדה אשר לא שקלה קביעת נכות נוספת בגין הפגימות הנוירולוגיות  הנוגעות לחוסר תחשה, ובכך התעלמה מהוראה מפורשת בסיפא לפרט ליקוי 45 לתוספת לתקנות הנכות.

6.         מנגד טוען המשיב כי פסק-הדין קוים במלואו, וכי הוועדה פעלה כדין כשלא קבעה נכות נוספת בשל ה נכות הנטענת בתחום הנוירולוגי, וזאת בהתבסס על הוראות תקנה 11(ג) לתקנות הנכות מעבודה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

7.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הערעור, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

8.         תקנה 11(ג) לתקנות הנכות מעבודה קובעת תקרת דרגת נכות, באופן שדרגת נכות בשל מספר פגימות באותו פרק - לא תעלה על אחוזי הנכות שנקבעו לקטיעה או לקישיון של פרק זה.

9.         אלא שבאשר לדרגת הנכות שיש לקבוע במקרה של פגימות מרובות באצבעות הידיים, קיימת הוראה ספציפית בסיפא לפריט ליקוי 45 שבתוספת לתקנות הנכות מעבודה, שם נקבע כך:

" קטיעות, קישיון או פגימות אחרות וכן שילוב פגימות שונות, ייקבעו אחוזי הנכות לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה".

10.       באשר ליחס שבין תקנה 11(ג) להוראה שבסיפא לפריט ליקוי 45 קבע בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל (ארצי) 100/10 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי, פסק-דין מיום 25.3.10) כי:

" תקנה 11(ג) לתקנות הקובעת תקרת דרגת נכות שאין לעבור אותה, אינה רלוונטית לענייננו נוכח ההוראה המפורשת בסעיף 45 למבחני הנכות. בסעיף זה נקבע, כי פגימות מרובות של אצבעות הידיים: "קטיעות קישיון או פגימות אחרות וכן שילוב פגימות שונות יקבעו אחוזי הנכות לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה".

המיוחדות של הפגימות באצבעות הידיים הצדיקה לדעת המחוקק סטיה מעיקרון תקרת אחוזי הנכות על-פי תקנה 11(ג) לתקנות. על-פי סעיף 45 סיפא, אזי ניתן לקבוע לגבי אותה אצבע נכות גם לגבי קטיעה וגם לגבי קישיון למשל של החלק שלא נקטע. דרך החישוב הינה דרך החישוב המשוקלל".

11.       משכך, ולאור הפסיקה שצוטטה לעיל, אין הוועדה מוגבלת בקביעת דרגת הנכות הנוגעת לפגימות השונות באצבע הפגועה לפי הוראות תקנה 11(ג).

            אין לקבל טענת המשיב בהודעתו מיום 8.12.13 כי בפרשת לוי הנ"ל ניתנה הסכמת המשיב "בטעות" ולכן אין באמור בפסק-הדין בהליך שם כדי להשליך על מקרים דומים אחרים, שכן הדבר אינו עולה מנוסח פסק-הדין. קביעת בית הדין הארצי בפרשת לוי מנומקת, ואף עולה בקנה אחד עם קביעות קודמות של בית הדין הארצי.

            בדב"ע שם/1128-01 אליעזר רוזנפלד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ג, 57, נקבע כך: